קרנית היא האיבר המושתל בשכיחות הגבוהה ביותר מבין כל האיברים שניתן להשתיל. מידי שנה מבוצעות בארה"ב כ- 33,000 השתלות קרנית וכ-100,000 בעולם. בישראל מבוצעות כ700 השתלות בשנה.
שיעור ההצלחה של ניתוחים אלה גבוה ועומד על כ-70-90%. למרות שיעור ההצלחה הגבוה, חוקרים רבים מנסים למצוא תחליף סינתטי שיאפשר את החלפת הקרנית הפגועה בקרנית מלאכותית (Keratoprosthesis). הצורך בקרנית מלאכותית נובע משתי סיבות עיקריות:
תלות בתרומת איברים – כמו בשאר השתלות האיברים, קיים בישראל ובעולם חוסר מתמיד בקרניות הנתרמות לצורך השתלה ביחס למספר הממתינים. אם ניתן היה לייצר קרנית במעבדה או במפעל, הקרנית היתה יכולה להיות "מוצר מדף" הזמין לרכישה בכל עת, בדומה לעדשות תוך עיניות שבהן משתמשים בניתוחי קטרקט.
דחיית שתל – בניתוחי השתלות קרנית מתורם קיימת, באחוזים לא מבוטלים, אפשרות לדחייה של השתל ע"י הגוף, שמזהה אותו כרקמה זרה, דוחה אותו ומוביל לכשל של השתל עד כדי צורך בהשתלה חוזרת. ייצור של קרנית מלאכותית מחומר אינרטי (כלומר, כזה שלא מעורר תגובת נגד של הגוף) תפחית את מספר כשלי השתל הנגרמים כתוצאה מדחייה ותמנע את הצורך בטיפול ארוך טווח בתרופות נוגדות דחייה שלהן תופעות לוואי.
השתלת קרנית מלאכותית
קרניות מלאכותיות מושתלות רק במצב בו המטופל עיוור בשתי עיניו, ולא מתאים להשתלת קרנית רגילה, בשל דחיות חוזרות של שתלים קודמים או בשל בעיות אחרות. הסיבה לכך היא שהסיכון בניתוח הזה גבוה יותר מאשר בהשתלת קרנית רגילה. אזור החיבור שבין הרקמה הביולוגית לקרנית המלאכותית הוא נקודת התורפה של ניתוחים אלו. אזור זה נוטה להתמוסס, וחיידקים יכולים לעבור מבעדו ולגרום לזיהום תוך עיני קשה. נוסף על תמס של הרקמה סביב השתל וזיהומים קשים, מושתלי קרנית מלאכותית מצויים בסיכון גבוה לעליית לחץ תוך עיני והתפתחות נזק לעצב הראייה (גלאוקומה). לכן, השתלת קרנית מלאכותית מתבצעת תמיד רק בעין אחת, על מנת לשמור על העין השנייה לאפשרות של טיפול עתידי.
כיצד מתבצעת השתלת קרנית מלאכותית?
שלב ההכנה והייצור - הקרנית המלאכותית "נתפרת" אישית לכל מטופל, בהתאם למידות העין שלו ולמצבו הרפואי. חולה שנמצא מתאים להשתלה של קרנית מלאכותית עובר סדרת בדיקות מקיפה, הכוללת הדמיות ולקיחת מידות מדויקות של העין, הנשלחות למעבדה לצורך התאמה וייצור שתל קרנית מותאם.
שלב ההשתלה - בי"ח בילינסון הוא היחיד בארץ שמבצע השתלות של קרניות מלאכותיות, כאשר הקרנית המלאכותית המושתלת מיוצרת בבוסטון (Boston Keratoprosthesis) ונחשבת לפרוטזה חדשנית ומתקדמת בעלת מבנה פשוט יחסית, הדורשת ניתוח דומה מאוד להשתלת הקרנית הרגילה. הניתוח מתבצע תחת הרדמה כללית ואורך כשעה וחצי ובמהלכו כורתים את הקרנית החולה, משתילים ותופרים במקומה את הקרנית המלאכותית. מאחר ולא ניתן לתפור את החומר הקשה של הפרוטזה ישירות לעין, מבוצע חור בתוך קרנית תורם רגילה, ואליו מוברגת הפרוטזה. השתל שמסביבה נתפר באמצעות תפרים אל היקף קרנית המטופל. כך שלמעשה, גם השתלת פרוטזה דורשת רקמת קרנית מתורם.
שלב ההחלמה - תהליך ההחלמה המלא אורך מספר שבועות, אך לעתים כבר למחרת הניתוח המטופל חש בשיפור דרמטי בראייה. התפרים המחזיקים את הפרוטזה במקומה מוסרים כעבור כשנה. בשנים שלאחר הניתוח המטופלים מקבלים טיפות אנטיביוטיקה באופן קבוע, ובד"כ גם צריכים לשים עדשת מגע טיפולית על מנת לשמור על הפרוטזה ועל הרקמה שמסביבה.
לסיכום:
השתלת קרנית מלאכותית מאפשרת השבת ראייה בחולים שלהם בעיית קרנית ושלא מתאימים לניתוח השתלת קרנית רגילה. בניתוח זה קיימים סיכונים בשיעור גבוה יותר מאשר בהשתלות קרנית רגילה, אולם לעתים זהו הפתרון היחידי המאפשר החזרת הראייה לאדם עיוור לראייה ולתפקוד עצמאי.
במעבדות וחברות רבות בעולם עמלים על מנת לייצר תחליף סינתטי טוב לרקמת הקרנית. אין ספק כי ייצורה של קרנית מלאכותית שתוצאות ההשתלה שלה יהיו דומות להשתלה של קרנית ביולוגית - יהווה פריצת דרך אמיתית ומשמעותית שתביא מזור לחולים רבים.
מאת: פרופ' אירית בכר היא מנהלת מערך עיניים בבתי החולים בילינסון והשרון